רביב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בפני בקשה לאישור הסדר נושים.

נגד החייב הוגשו תביעות חוב שלצורך הצבעה בלבד נבדקו והועמדו על סכום של כ-15 מליון ₪.

מדובר בהסדר נושים מורכב למדי שעיקריו הם העמדת הסכום שהצטבר עד היום בקופה לטובת הנושים, בסכום כולל של 510,000 ₪, אליו יוסיף החייב תוך 90 יום סכום נוסף של 30,000 ₪ ותוך 6 חודשים סכום נוסף של 108,000 ₪.

כמו כן החייב מתחייב לנהל תביעות נגד צדדים שלישיים באמצעות עו"ד דוד ששון, כאשר אחוזים נכבדים מתוך סכומי הזכיה, ככל שתהיה זכיה בתביעות אלה, יועברו לקופת ההסדר, על פי מדרגות שפורטו בהצעת ההסדר.

בקצירת האומר ניתן לומר כי זכיה של עד 3 מליון ₪ תניב לקופת ההסדר דיבידנד בשיעור של 80 אחוז מסכום הזכיה וככל שהזכיה תהיה גבוה יותר סכום הדיבידנד ילך ויפחת עד כדי 60 אחוז.

כמו כן על פי הצעת ההסדר החייב הוא שישא בהוצאות ההליכים שינהל, לרבות שכר טרחת הבורר ככל שמדובר בבוררות, כאשר לענין שכר טרחת עורך הדין שייצג אותו מוצע כי זה ישולם מתוך סכומי הזכיה ויעמוד על שיעור של 15 אחוז מסכום הגביה בפועל.

כמו כן החייב מתחייב במסגרת ההסדר כי תהא תוצאת ההליכים המשפטיים אשר תהא, בכל מקרה הוא ישלם לנושיו סכום מינימום, מעבר לסכומים שצויינו לעיל, העומד על סך של 475,000 ₪ וזאת יעשה תוך 5 שנים.

יצויין כי בהצעה המקורית שהועמדה להצבעה ל נושים דובר על סכום נמוך יותר של 225,000 ₪ אך על פי דרישת המנהל המיוחד ולמרות שהנושים הסתפקו בכרית בטחון נמוכה יותר, התחייב החייב כי כרית הבטחון תעמוד כאמור על סך של 475,000 ₪, קרי מדובר בהגדלה של 250,000 ₪ מעבר למה שהנושים שתמכו בהסדר דרשו.

ההסדר זכה לתמיכה של 21 נושים ו-5 נושים התנגדו. הנושים שתמכו בהסדר מייצגים 78 אחוזים מהנשיה. מכאן שההסדר זכה לרוב מנין ולרוב ערך כנדרש על פי הפקודה.

השאלה העיקרית הטעונה הכרעה היא האם מדובר בהסדר סביר שיש בו כדי להועיל לציבור הנושים והאם מתקיימת במקרה דנן הוראת סעיף 35(ז)(1) לפקודה, הקובעת כי בנסיבות מסוימות אין לאשר הסדר אלא אם הוצע לנושים דיבידנד בשיעור 35 אחוזים.

על פי סעיף 35(ז)(1) לפקודה הדיבידנד המינימאלי הנ"ל נדרש כאשר הוכחו עובדות שאם היה החייב מוכרז פושט רגל לא היה מקום ליתן לו הפטר או שהיה מקום להתנות את ההפטר בתנאים.

לענין זה יש לעיין בהוראת סעיף 63 לפקודה שקובעת מהן העובדות המסייגות מתן הפטר.

לכאורה בעניינו יש מקום לבחון האם מתקיימת בחייב הוראת סעיף 63(ב)(6) לפקודה שמתייחסת לפושט רגל שגרם או תרם לפשיטת רגלו בעיסקאות נמהרות או מסוכנות וכן בהימור או בהזנחה פושעת של ענייני עסקיו.

בענין זה יש ליתן את הדעת לעובדה שהחייב יצר את החובות בתוקף תפקידו כמנהל תיקים בתחום ניירות ערך, כאשר מטבע הדברים עיסקאות בתחום זה הן עיסקאות מסוכנות יותר מגדר הרגיל ועל כן לא ניתן להניח כמובן מאליו שמי שייצר חובות בתוקף תפקידו כמנהל תיקים יצר אותם אגב ביצוע עיסקאות נמהרות או מסוכנות כמשמעות מונח זה בפקודה.

על פי סעיף 35(ז) לפקודה, על מנת שבית המשפט יתנה את אישור ההסדר בתשלום דיבידנד מיניאמלי כאמור, צריכות להיות מובאות בפניו עובדות ברמת הוכחה שתאפשר לו לקבוע כי אכן מדובר בעיסקאות נמהרות או מסוכנות. הוכחה כאמור לא באה בפני וכפי שציינתי קודם מדובר במנהל תיקים כך שמטבע הדברים העיסקאות שהוא עושה הן עיסקאות שיש בהן רמת סיכון גבוהה למדי. לא די בכך על מנת לקבוע שמדובר בעיסקאות שבגינן לא יכול היה החייב לקבל הפטר.

מכאן שלא מתקיימת בעניינו הוראת סעיף 35(ז) לפקודה.

כל שנותר איפוא לבחון הוא האם הצעת החייב סבירה והאם יש בה כדי להועיל לציבור הנושים כנדרש לפי סעיף 35(ו) לפקודה.

בענין זה יש ליתן משקל לכך שמדובר בהצעה שעשויה להיטיב באופן משמעותי את מצבם של הנושים משום שהתשלומים שהחייב ישלם במסגרת ההסדר משקפים כ-270 תשלומים חודשיים בשים לב לכך שהחייב משלם לנושיו כיום סכום של אלפיים ₪ לחודש.

על כן מדובר על פני הדברים בהצעה שיש בה כדי להועיל לציבור הנושים.